ממרום 9.5 חודשי הורות ובלי הקדמה ארוכה (שלא כהרגלי), אני מגישה לך, האם הטרייה, שש עצות מגוונות:
- גם לאבא יש אינסטינקטים טובים – את ילדת, את הרגשת את התינוק זז ובועט, את מחוברת לתינוק בצורה מופלאה, אבל היגיון בריא, חיבור ותחושות בטן יש גם לאבא. לכן, אל תחשבי שרק את יודעת מה הכי טוב עבור התינוק. שתפי גם את בן הזוג, התייעצי איתו, קבלי החלטות לגבי התינוק יחד איתו במשותף. דווקא בגלל שהוא לא סובל מכאבים והורמונים משתוללים ואולי פחות מרוכז בעצמו, הוא יוכל, אולי, "לקרוא" את התינוק ולהבין את צרכיו טוב יותר.
- ביקורים – מחוץ לתחום – מנהג ישראלי ידוע הוא לבקר את היולדת מיד לאחר הלידה בלי לברר אם היא מעוניינת שיבקרו אותה. המנהג נובע מהרצון לספק את יצר הסקרנות של המבקר שנוטה לחשוב, איך לא, רק על עצמו. אל תתביישי להגיד לכל הסובבים אותך שאת לא מעוניינת בביקורים – לא בבית ולא בבית החולים – גם אם מדובר במשפחה קרובה. כנ"ל לגבי שיחות טלפון ארוכות ומייגעות עם כל מיני דודות שממש חשוב להן לדעת באיזו פתיחה הגעת לחדר הלידה ולמי התינוק דומה. אס אם אס או תשובה בסגנון: "אנחנו מתרגלים לתינוק החמוד וכשנתאושש נשמח להזמין אתכם", היא מקובלת בהחלט. זה הזמן לנצל את הבמה כדי להגיד לכל הקוראים שלי: תנו ליולדת קצת ספייס. אם היא לא ביקשה באופן מפורש שתבואו לבקר – אל תבואו. להמשיך לקרוא