את דנה מרדכי ראיינתי בזמן הכי קדוש להורים – תשע בערב, אחרי שהילדים הולכים לישון. בזמן שהעייפים מביננו שוקעים מול הטלוויזיה (או נרדמים מולה) והנמרצים משלימים מטלות כביסה/ כלים, דנה מתחילה להתעסק במיזם החדש שלה "צוּצי – שומר המוצצים".
צוּצי מגיע בערכה הכוללת ספר ובובה, והוא מאפשר פרידה ידידותית והדרגתית מהמוצץ. הוא נולד אחרי שלוש שנות הריון והצטרף למשפחת מרדכי הפתח-תקוואית שכוללת את דנה ואת בעלה עוז, שלושה ילדים (נגה 6.5, איתן 4.5, ניר 3) ועוד אחד בדרך, ושני כלבים.
ביום-יום דנה היא מטפלת רגשית בעזרת בעלי-חיים, שעובדת בעיקר עם ילדים אוטיסטים. יש לה תואר ראשון בפסיכולוגיה, היא למדה טיפול בעזרת בעלי חיים במכללת דויד ילין וסיימה לימודי הדרכת הורים במכון אדלר. דנה היא האמא של צוּצי, ויש לו גם אבא – המעצב גבריאל ברוימן, בן הזוג של גיסתה, אחות של בעלה.
איך נולד הרעיון לצוּצי?
"באותה תקופה גבריאל החליט שהוא רוצה להתמחות בהדפסה תלת ממדית וחיפש רעיון למוצר לילדים שאפשר להדפיס בשיטה הזו. אני הייתי בחופשת לידה עם תינוק בן ארבעה חודשים וילדה בת שלוש שהתקשתה להיפרד מהמוצץ שלה. במהלך החופשה רצו לי בראש כל מיני רעיונות למיזמים. אחד מהם היה בית למוצץ, וכשגבריאל שאל אותי אם יש לי רעיון למוצר עבור ילדים – ישר סיפרתי לו על הרעיון. עם הזמן הרעיון התגבש וקיבל צורה ושם – צוּצי."
ה"הריון" של צוּצי היה מאוד ארוך ולכן בטח לא קל.
"צוּצי התגלגל ועבר תהליך ארוך. בהתחלה גבריאל ואני חשבנו ליצור רק את המוצר עצמו – בית למוצצים. התייעצנו עם אנשים מהתחום שהפנו אותנו למעצבת המוצר אלכס חייקין, שמתמחה בעיצוב צעצועים. תהליך העבודה מול אלכס היה מאוד מהנה וממש חיכינו בציפייה לפגישות עמה. במהלך העבודה כתבנו ספר שמלווה את המוצר. את הספר ערכה תמי הראל ואייר אביאל בסיל."
הרבה אנשי מקצוע היו מעורבים בעבודה על צוצי.
"צוּצי התחיל כמיזם של גבריאל ושלי. בהתחלה רצינו לעשות הכול לבד אבל מהר מאוד הבנו שחשוב לערב אנשי מקצוע. לכל פן בפרויקט יש איש מקצוע מומחה שהיה מעורב בתהליך היצירה."
ספרי לי עוד קצת על צוּצי. איך זה עובד?
"צוּצי מגיע כערכה הכוללת ספר, מדבקות ודמות צוּצי עם תיק מקרטון להרכבה עצמית פשוטה.
הסיפור מחולק לשני חלקים שמתאימים לשני שלבי הפרידה מהמוצץ. בשלב הראשון הילד נפרד מהמוצץ במהלך היום, והמוצץ מחכה לו בתיק המוצצים. בשלב השני, כשהילד כבר לא מבקש את המוצץ במהלך היום, הוא נפרד מהתיק ומהמוצץ גם במהלך הלילה. בשלב זה צוּצי הופך לשומר חלומות בעזרת מדבקות פיג'מה שמלווה אותו בשינה, במקום המוצץ."
צוצי שומר המוצצים
את עושה המון דברים: יש לך את הדיי-ג'וׁב, את צוּצי בערב ובין לבין ילדים וכלבים. איך את משלבת הכול?
"השילוב לא פשוט. גם הבחירות שעשיתי הן לא פשוטות, אבל הן בחירות והן לא נכפו עליי. אני אוהבת את כל הדברים שאני עושה ולכן מצליחה לשלב בין הכול. אני מפזרת ילד אחד למסגרת, הולכת לעבודה ובצהריים מוציאה את שלושת הילדים מהמסגרות. כולנו אוכלים ארוחת צהריים ביחד ונמצאים ביחד במהלך כל שעות אחר הצהריים. בשעות האלה אני משתדלת להיות כל-כולי איתם, אבל מתעסקת מידי פעם גם בענייני צוּצי. הילדים הולכים לישון בין שמונה לשמונה וחצי ואז העבודה הרצינית מתחילה. יש לי יום חופשי אחד בשבוע שכל כולו מוקדש לצוּצי. אני מתמרנת ומתגמשת ועדין יש לי עיסוקים נוספים. זו הסיבה שהעבודה על צוּצי ארכה שלוש שנים."
אמרת שהרעיון התחיל כשהבכורה שלך, שהיתה אז בת שלוש, התקשתה להיפרד מהמוצץ. מאז גמלת ילד נוסף. איך צוּצי עזר לך כאמא?
"אחרי תהליך הגמילה של הבכורה הבנתי שפרידה הדרגתית עדיפה על גמילה בבת אחת – במיוחד לילדים שמראים קושי להיפרד מהמוצץ. בדיעבד הבנתי שהיה לה צורך אוראלי שסופק על ידי המוצץ, ושבעלי ואני אולי עשינו טעות כשלקחנו לה אותו מוקדם מידי. צוּצי עוזר להורים להבין אם הילד מוכן או לא מוכן להיפרד מהמוצץ. למשל, אם לילד קשה לוותר עם המוצץ ביום – יכול להיות שהוא עדין לא מוכן.
כשעבדנו על פיתוח המוצר עם קבוצות מיקוד לא הכנסתי את הילדים שלי לעניין כי זה היה לא רלוונטי לגביהם. כשהמוצר היה מוכן החלטתי שאיתן, הילד האמצעי וניר, הילד הקטן יהיו הראשונים שיתנסו במוצר, במקביל. תהליך הפרידה של איתן עבר חלק אבל הוא לא הלך חלק עם ניר, שהיה בן שנתיים וחצי. לכן הבנתי שהוא עדין לא מוכן. כיום, במהלך היום ניר שם את המוצץ בתיק. זה המקום שלו. אם הוא רוצה את המוצץ הוא צריך להוציא אותו מהתיק. כך גיליתי שהערכה יכולה לשמש כלי אבחוני כדי לדעת אם הילד מוכן לפרידה או לא."
צוצי הוא מיזם משפחתי. האם המשפחה תומכת בכם?
"כשגבריאל ואני התחלנו לעבוד על צוּצי, בעלי דחף אותנו להתקדם כל הזמן ואמר שלכל הפחות נלמד שיעור. גם עכשיו, כשצוּצי יצא לאור, הוא ממשיך לדחוף אותנו ובמקביל ממשיך להזכיר את האתגרים. הילדים מאוד מעורבים בתהליך ומרגישים שצוּצי הוא שלהם. נגה, הגדולה אפילו חילקה פלאיירים של המוצר בכיתה. המשפחה המורחבת מתלהבת ותומכת אף היא – גם מהמוצר וגם מהעובדה שעל אף האתגרים לא ויתרנו, הגענו עד הלום ואנחנו ממשיכים בשיווק המוצר."
איך התחביבים והאופי שלך מסייעים לך בעבודה עם צוצי?
"התחביב המרכזי שלי הוא להיות אמא, וזה משתלב ותורם לעניין ההוצאה לאור של מוצר שמוכוון לילדים. לגבי אופי – אני בנאדם חולם ומאמין, וזה היה הכוח שדחף אותי להגיע לביצוע של צוּצי. אם לא הייתי מאמינה בעצמי וחושבת שזה יכול להצליח, זה לא היה קורה. אני גם מאוד עקשנית – אם אני מאמינה שמשהו יקרה – הוא יקרה."
איך את חולמת את העתיד שלך?
"בעתיד היזמות תהפוך לעיסוק העיקרי שלי. אני אקים חברה להפקת מוצרים חינוכיים שמטרתם לסייע לפעוט להתנהל בחיי היום-יום. במקביל אני אעסוק בהדרכת הורים ואמשיך להיות אמא נוכחת."
ולפני הסוף – עצה לאנשים שיש להם רעיון טוב ורוצים להצליח איתו?
"הרבה פעמים לאנשים יש רעיון והמרחק מהרעיון לביצוע הוא לא מאוד גדול בפועל, אבל הוא כן גדול במחשבה. צריך לעשות סוויץ' ולהחליט להשקיע מחשבה ואנרגיות בהוצאת הרעיון לפועל, גם אם הם מאוד עסוקים בחיי היום-יום, ולקחת את הרעיון צעד-צעד לעבר היישום. עצה נוספת היא להשתמש באנשי מקצוע ולא לנסות לעשות הכול לבד, וזה על-מנת שהמוצר הסופי יהיה הטוב מסוגו."
אמא בע"מ 