שבוע הספר נמתח לאורך כל חודש יוני. הזדמנות טובה לפוסט על ספרים. בשנה ושליש שעברה מאז שילדתי קראתי אולי שלושה ספרים למבוגרים, אבל עשרות רבות מאוד של ספרי ילדים.
התחלתי להקריא לצ'וּלי שלי ספרים בגיל חודשיים, ומאז לא עובר יום בלי כמה סיפורים – את חלקם אני מספרת בעל פה, כי מרוב הפעמים שהקראתי אותם, אני זוכרת אותם מילה במילה. והפעוטה שלי? היא תולעת ספרים. יושבת כל היום ומדפדפת. לפעמים הייתי רוצה שהיא תעשה גם דברים שפעוטות אחרים עושים כמו לקשקש על הקירות, להעלים חפצים, לרוץ בשגעון ברחבי הבית, אבל היא? יושבת, מדפדפת, צוחקת ומתלהבת מהמילה הכתובה או יותר נכון – מהדמות המאוירת.
ספרי ילדים. הם נמצאים בכל מקום בבית – נחים על מיטת ההורים, מונחים על שידת ההחתלה, סתם זרוקים ברחבי החדר של צ'וּלי ובתוך קופסאות בסלון. נראה לי שהגיע הזמן לקנות ספרייה. הספרים מלווים אותנו גם מחוץ לבית – אנחנו תמיד מחזיקים שניים שלושה ספרים קטנים בתיק ההחתלה, למקרה שלקטנטונת יהיה קריז למילה הכתובה. הספרים תמיד מרגיעים אותה וכמובן מעשירים את אוצר המלים שלה בצורה יוצאת דופן. היי, אולי בזכות הספרים, היא תהיה בלוגרית יום אחד.
אם אתם טירונים בעולם ספרי הילדים או ותיקים שבמקרה נקלעו לפוסט הזה, הנה כמה המלצות שגיבשתי במוחי הקודח לגבי השילוב המוצלח של ספרים וילדים. מיד אחריהן יגיעו המלצות על כמה ספרים מוצלחים, לדעתי.
- העדיפו ספרים עם דפי קרטון – לא רק בגלל שהם עמידים יותר מספרים עם דפים רגילים, אלא כי לקטנטנים יותר קל לדפדף בהם. זה מזכיר לי את הנקודה הבאה:
- אל תנסו לשמור על שלמות הספר – הם יתקמטו, ישברו, יתרטבו, יתלכלכו. ככל שהספר מתבלה יותר מהר, זה אומר שהפעוטינוק שלכם עשה בו שימוש רב יותר. אז לא תזכו להוריש אותם בעוד שלושים שנה לנכדים. סביר להניח שהם גם לא יחזיקו מעמד שלוש שנים, עבור ילד הבא. העיקר שהוא ימלא את תפקידו.
- הציבו את הספרים במקום נגיש – שימו לב שהספרים צריכים להיות נגישים עבור הקטנטנים, כדי שהם יוכלו לדפדף בהם לבד – וזה יקרה בגיל מאוד צעיר. אפילו אם הם עדין רק זוחלים גחון – שימו את הספרים בפינה קבועה על מזרן הפעילות והזוחלים הקטנים ימצאו את דרכם אליהם.
- אל תרגישו מבוכה – אם אתם מרגישים דבילים כשאתם מקריאים לתינוקות קטנים סיפורים – אל. זו מתנה גדולה שאתם מעניקים להם. גם אם הם עדין לא מבינים את מוסר ההשכל של הסיפור ואת המשמעויות הנחבאות שלו, הם קולטים את האינטונציה, את המילים, הם מביטים באיורים. בקיצור, לכו תעשו גוגל (באנגלית), תקראו מחקרים על נפלאות הקראת סיפורים לתינוקות ותרגישו טוב מאוד עם עצמכם.
- אל תתאמצו להתאים את הספר לגיל הילד – אני לא אשת חינוך ולא ספרנית. אני כותבת מנסיוני האישי ויכול להיות שאנשי המקצוע יחלקו עליי בעניין הזה. אכן, לא הייתי מקריאה לבת השנה ושליש שלי את "מלחמה ושלום" אבל מצד שני, לא חייבים להיות מדויקים בהתאמה של הספר לגיל הילד. בהחלט אפשרי שתינוק בן כמה חודשים יהנה מהקצב של סיפור שנכתב ליותר גדולים או מהאיורים שמעטרים ספר שמיועד לגיל 3 – 4 שנים. בקיצור – זרמו עם מה שנראה (ונקרא) לכם נכון.
אם שרדתם עד לכאן, קבלו כמה המלצות לספרים.
- ספרים עם ערכים – כאלה שטומנים בחובם מסרים ערכיים חיוביים. אהובים עליי במיוחד הם הספרים של לוין קיפניס ששופעים במסרים של עזרה לזולת כמו "אליעזר והגזר", "שלושת הפרפרים" ו"המטרייה הגדולה של אבא" ובכלל, לוין קיפניס היה סופר ומשורר אדיר שהשאיר אחריו נכסי צאן ברזל רבים וטובים.
- ספרים מפעילים – כאלה שמעודים את הקורא הצעיר למשוך, ללחוץ, למשש. הם מעוררים את יצר הסקרנות, מפעילים את החושים וכמו שאתם בוודאי מנחשים – מִתבלים צ'יק צ'אק.
- ספרים קצרים – כי בואו נודה, לפעמים אין לנו סבלנות. בקטגוריה הזו אני ממליצה בחום על ספריו של אמי רובינגר. לנו יש כמעט את כל הספרים שלו. חלקם מוצלחים יותר, חלקם פחות. כולם קצרים.
- ספרים קלאסיים – האהובים עלינו הם "מעשה בחמישה בלונים", "שמוליקיפוד" ו"האריה שאהב "תות". כדי לשמר את המורשת. וכי אם הם החזיקו מעמד עד עכשיו ועדין נמכרים – כנראה שהם טובים.
- ספרים מלמדים – צורות, צבעים, חיות, מספרים – כי מי גאון של אמא? הרבה מספריו של אמי רובינגר עושים את זה בצורה קלילה ומלאת הומור, למשל "פילים בכל הצבעים" ו"העכבר שקפץ על הראש של כולם", על עכבר שעשה קקי על ראשן של חיות.
- ספרים עם מילים קצרות, חדות ודרמטיות – כמו "בום!" "טארח"! "פאח!" "קישטא" ו"הופ!". הקטנטנים אוהבים לחזור על המלים האלה בהתרגשות ונהנים מהמתח שהן יוצרות בסיפור. המלצה שלי? "מעשה בחמישה בלונים" הקלאסי ו"להפיל פיל" הקצרצר.
- ספרים שגם אתם אוהבים – כי אם אנחנו, ההורים, לא נרצה להקריא את הספרים, הם יעלו אבק או יכוסחו על-ידי הקטנטנים (ע"ע שמירה על שלמות הספרים) מבלי שמילאו את יעודם. אני מאוד אוהבת את סדרת הספרים המתורגמים על שאול החתול שכתב אריק ליטוין, על חתול מגניב (וקצת מסטול, אם תשאלו אותי) שרואה את הטוב בכל דבר.
אמא בע"מ 